-
PER141
משל הזונין והחיטה
משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.
אִיּוֹב 21.7-13 (תנ״ך עברי מודרני) :מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org